כתבה בענין גישור

נקלעתם לקונפליקטים, יריבויות, חוסר הסכמות בין שני צדדים, התנגשות של אינטרסים ו / או ערכים?

האם זה נכון שקונפליקט יוביל אותנו רק לסכסוך או שיש דרך אחרת???

קונפליקט יכול להיות בכל נושא ולא רק בנושאים כספיים עתירי ממון או גירושין בין בני זוג, אלא בנושאים הפשוטים בחיי היום יום, יכול להיות עם השכן שלא הסתדרנו על איך אנו רוצים לטפל ברכוש המשותף בבניין המגורים, או על סכסוכים על גבולות בחלקה, זה יכול להיות עם בעל חנות או נותן שירות כזה או אחר שלא הסתדרנו על נושא כספי זה או אחר, או אולי במקום העבודה בין העובדים או מעסיק לעובדים.

ואם היינו יודעים שקונפליקט יכול להוביל אותנו לשמירה וחיזוק היחסים הטובים עם הסובבים אותנו גם היינו עוקפים אותו? 

מניסיוני גיליתי  כי  פתרון הקונפליקט נותן לצדדים לגישור  את האפשרות להתקדם בחיים הרבה יותר מאשר אם ימנעו מהקונפליקט. עוד ראיתי בהליכי גישור כי הצדדים מפתחים הידברות בניהם דבר שתורם רבות מאוד להשלכות היחסים העתידיים שלהם ובסופו של דבר הצדדים השקיעו פחות זמן, הרבה פחות כסף והכריעו את הסכסוך תוך כדי הסכמות בין הצדדים.

פתיחתו של הליך הגישור יכול להיפתח בשני מסלולים, האחד במסגרת תובענה שנפתחה זה מכבר בבימ"ש והאחר שלא במסגרת תובענה, קרי בשלב בו אחד מהצדדים עדיין לא פנה בתובענה לבימ"ש.

המסלול הראשון – הליך גישור במסגרת תובענה

בית משפט רשאי בכל שלב של דיון בתובענה להעבירה לגישור 'בהסכמת' בעלי הדין. עם העברת העניין לגישור בית המשפט מעכב את ההליכים שבפניו לתקופת שיקבע. אני ממליצה לצדדים לשקול גישור גם תוך כדי הליך משפטי הדבר יוצר בהירות בין הצדדים ויכולת הידברות שנמנעת מהם בהליך משפטי.

על הצדדים לדעת, כי דברים שיימסרו בהליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמת אחד הצדדים להביא את העניין לגישור או רצון אחד הצדדים להפסיק הגישור, אין בו כדי להשפיע על תוצאות הדיון בבית משפט.

משהסכימו הצדדים על כניסה להליך הגישור, עליהם להודיע לבית משפט את זהות המגשר שבחרו להליך, במידה והם לא הגיעו להסכמה בדבר זהות המגשר, בית המשפט יבחר מגשר מתוך רשימת מגשרים העומדת לרשותו.

כאשר נחתם הסדר גישור במסגרת תובענה המתנהלת בבית משפט, יודיע על כך המגשר לבית המשפט על 'הסדר הגישור' שהגיעו הצדדים ליישוב הסכסוך, ובית משפט רשאי ליתן תוקף של פסק דין ל'הסדר הגישור'. אשר יכול עליו 'מעשה בית דין' למניעת כל התדיינות נוספת בעתיד בעניין המחלוקת.

המסלול השני – הליך גישור שלא במסגרת תובענה

במקרה זה הצדדים בהסכמה ממנים מגשר שיביא את הסכסוך ליישוב בהסכמה.

ההסדר גישור שהושג יוגש לפתחו של בית המשפט בבקשה  למתן 'תוקף של פסק דין' ל'הסדר הגישור'.

הבקשה תוגש לבית משפט שהוא בעל הסמכות העניינית והמקומית לדון בסכסוך אילו הייתה מוגשת בגינו תובענה.

תוכן הבקשה יכלול את עובדות הסכסוך ופרטי 'הסדר הגישור' ויצורפו המסמכים הבאים: הסדר הגישור, ההסכם שנחתם בין הצדדים למגשר ותצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה.

הפסקת הגישור

הפסקת הגישור יכול שיעשה באחד משני המסלולים הבאים: על ידי אחד מהצדדים או שניהם גם יחד, או על ידי המגשר עצמו.

• על ידי בעלי הדין רשאי להפסיק את הליך הגישור בכל עת עד רגע החתימה על 'הסדר הגישור', ולבקש את חידוש ההליכים בבית משפט, ובלבד שמסר על כך הודעה בכתב לבעלי הדין האחרים ולמגשר.
• על ידי המגשר רשאי להפסיק את הליך הגישור בכל עת בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

• חוסר התאמה או סיכויי הצלחה נמוכים – העניין אינו מתאים לגישור או שאין סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו ל'הסדר גישור'.
• התנהגות בעלי הדין או חוסר שיתוף פעולה – כאשר מי מבעלי הדין אינו נוהג בתום לב או בהגינות או אינו משתף פעולה עם המגשר, או כאשר מי מבעלי הדין אינו מגלה את המידע הדרוש לקיום הגישור.
• תוכן הסדר הגישור – כאשר 'הסדר הגישור' אליו עומדים להגיע הצדדים הוא: בלתי חוקי, בלתי מוסרי, סותר את תקנת הציבור, בלתי הוגן בעליל, אין התחשבות בטובת קטין או פסול דין המהווה צד לסכסוך, או שאמור להיגרם נזק של ממש לצד שלישי.
• אי תשלום שכר טרחה – כאשר מי מבעלי הדין אינו משלם את שכר טרחתו של המגשר או את הוצאותיו.

יודגש, כי אף כאשר החליט המגשר להפסיק את הליך הגישור, לא ימסור המגשר לבית משפט את נימוקיו או חוות דעתו בכל הנוגע לגישור, אלא אם הצדדים הסכימו. וכי דברים שנמסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה במשפט האזרחי.

סמכויותיו של המגשר

• אין למגשר סמכות להכריע בסכסוך בין בעלי הדין, אלא להביאם לידי הסכמה בלבד.
• המגשר רשאי להיפגש עם בעלי הדין ללא עורך דינם (בהסכמת בעלי הדין).
• המגשר רשאי להיפגש לא רק עם בעלי הדין אלא אף עם כל הגורמים הקשורים לסכסוך.

חובות המגשר

• לפעול בהגינות ותום לב –כלפי מי מהצדדים וללא משוא פנים למי מהם.
• איסור ייעוץ ומתן חוות דעת –למי מבעלי הדין בכל עניין מקצועי שאינו בתחום יישוב הסכסוך מגשר לא ייתן  חוות דעת שנדרשת בו מומחיות על שאלה שהתעוררה במסגרת הליך הגישור.
• המגשר יפעל בסודיות מידע –ולא ישתמש במידע שהגיע לרשותו במסגרת יישוב הסכסוך למטרות אחרות שאינם מיישוב הסכסוך. 

הגישור מהווה למעשה הליך שאין למי מבעלי הדין, כל סיכון או הפסד משפטי כלשהוא בעצם מתן הסכמתו להיכנס להליך גישור ובכל שלב עד לחתימה הסופית רשאי מי מהצדדים לחזור בו, וכל הנאמר או הנטען בפני המגשר אינו מובא לידיעתו של בית המשפט ולא ניתן להציגו בפני בית המשפט.

היתרונות רבים להליך הגישור היא בחיסכון עלויות לא מועטות בניהול ההליכים לצדדים קיצור ההליכים בצורה משמעותית, יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה ולא ב'כפייה', מה שיתרום להמשך היחסים בין הצדדים וליישומן של ההסכמים.

כדי לקבל הערכה בדבר סיכויי הגישור ובזכויות העומדות למי מבעלי הדין, בין אם  נפתחה תובענה בבית משפט ובין אם לאחר פתיחת התובענה, ראוי להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג הסכסוך הנדון.