Article

כתבות

כתב אישום שהוגש בבית משפט לעניינים מקומיים ושעניינו ביצוע עבודות הטעונות היתר וכן שימוש בגינן. הסעיפים המפורטים בכתב האישום היא בניית פרגולת עץ בשטח של כ-20 מ"ר , פיתוח שטח משותף בשטח של כ- 47 מ"ר, בניית גדר והתקנת שער.
המדובר בדירה בקומה הראשונה בבניין משותף. 
לעניין פיתוח השטח מדובר בשטח המשותף לבניין בו כל דיירי הבניין נתנו הסכמתם לתיחום השטח יוער כי, בשטח אין מתקיימים שירותי תברואה, האשפה נערמת וחמור מזאת, קיימת גישה המאפשרת את כניסתם של אנשים מפוקפקים לשטח האמור, בו מושלכים מזרקים, ובקבוקי שתייה חריפה. לא כל שכן, ריחות חריפים הנודפים מהחצר האחורית המגיעים לממדים שאינם נסבלים בעונת הקיץ, מטרד יתושיםו החצר הפכה למקום משכנם של שרצים וריבוי של חולדות ומכרסמים לרבות נחשים ועקרבים המהווים מפגע סביבתי חמור וסכנה לילדים . למעלה מזאת עוברי דרך זורקים את האשפה בחצר שהוזנחה משך שנים וזו צברה כמויות אשפה בלתי נתפסות בכך שהנשם תחם את השטח נמנע מטרד בריאותי ואסתטי לבניין ולרחוב. 
לעניין הפרגולה שנבנתה החוק קובע כי ,על גגון או סוכך ששטחו עולה על 20 מ"ר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים מהביצוע עם אישור מהנדס מבנים על עיגון ויציבות יוצא איפה כי הסעיף בכתב האישום מתייתר שכן הפרגולה עומדת בתנאי פטור מהיתר.
עוד הואשם בביצוע עבודות ושימוש בלא היתר מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וזאת לפי חוק תכנון ובניה , התש"כ 1965 עבירה לפי סעיפים 145(א) ו- 204(א) לחוק. ותקנה 1(1) לתקנון התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז 1967. כאמור העבירה היא עבירה פלילית והרשעה מסתיימת ברישום פלילי לכל דבר ועניין.
ב-01/08/2014 נכנסו לתוקפן תקנות חדשותתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 ,הפוטרות הקמת מבנים מסויימים, עבודות מסוימות וסוגי שימושים מסוימים, מהצורך בקבלת היתר בניה מהוועדה המקומית.
העבודות הפטורות מהיתר מפורטים בפרק ב' של התקנות והם כוללים את העבודות והמבנים לפי המפרט שנקבע בתקנות לגבי כל אחד מהם ובהתאם לתנאים ולסייגים של כל ועדה מקומית. קרי רק מבנה, עבודה או שימוש העומדים בכל התנאים הנ"ל פטורים מהיתר. באתר שער המידע לרישוי ובניה של משרד הפניםhttp://bonim.pnim.gov.il/Pages/interactivehouse.aspx מפרט בצורה ידידותית את כל העבודות הפטורות מהיתר ועליהן ניתן לדווח לרשות המקומית.
התנאים לפטור מהיתר קבועים בסעיף 145ג והן בתקנה 2 של התקנות החדשות והם תנאים מצטברים, ביחס למבנים, העבודות והשימושים הפטורים.
מכאן הדרך הייתה קצרה לחזרה מאישום פלילי בהתאם לחוק העונשין פרק ב' סעיף 5 שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה, תשנ"ד 1994.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏בריכה‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

הוסמכתי לערוך ייפוי כול מתמשך, הנחיות צורך מינוי אפטרופוס ומסמך הבעת רצון.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

האדם (הנקרא "הממנה") בוחר מרצונו בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה (הידרדרות במצבו). הידרדרות במצבו יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

הדרך לעשות זאת הינה על ידי מינוי של מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו.
הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.

על מיופה הכוח לפעול על פי הנחיות הממנה, עליו לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין (או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי) את הסכמתו לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, לרבות ההנחיות המקדימות הנכללות בו. במקרים שההנחיה היא בלתי אפשרית לביצוע, בלתי חוקית או כאשר ביצועה יפגע פגיעה חמורה בממנה – אסור למיופה הכוח לפעול לפיה. במקרה כזה הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לתת הוראות כיצד לפעול.

מינוי מספר מיופיי כוח
אדם יכול להחליט על מינוי מיופה כוח יחיד וכן על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן הוא יכול למנות מספר מיופיי כוח. ניתן וכדאי לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם.

ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים.
עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד.

ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
הממנה יכול לקבוע קביעה כללית – כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
דוגמא: הממנה יכול לקבוע בענייניו האישיים הרפואיים את סוג או זהות המטפל המועדפים עליו או לקבוע בענייניו האישיים שמקום מגוריו בעתיד יהיה ביתו וכי המעבר לסידור חוץ ביתי יעשה בנסיבות מסוימות בלבד או לקבוע במסגרת הטיפול בענייניו הרכושיים כי מיופה הכוח ימכור או ישכיר את ביתו בעת נסיבות מסוימות או להנחותו להשקיע את כספיו בדרך מסוימת.

אנשים מיודעים או פיקוח
הממנה רשאי לקבוע "אנשים מיודעים" שיקבלו מידע או דיווחים ממיופה הכוח על החלטות שקיבל או פעולות שביצע או לקבוע שהאפוטרופוס הכללי יפקח על מיופה הכוח.

קבלת שכר על ידי מיופה הכוח
הממנה רשאי לקבוע בייפוי הכוח כי מיופה כוח יהיה זכאי לקבל שכר. במקרה כזה יהיה עליו לקבוע גם את היקף השכר.
מיופה הכוח זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא עבור הממנה במסגרת מילוי תפקידו.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏מחייך‏, ‏‏לעמוד‏‏‏‏