כתבה התיישנות חובות מנהליים

לקוח פנה אלי בעניין חוב של  ארנונה, מים והיטלי ביוב בסך כולל של 160.000 ₪ (!!!) 

מבירור שערכתי בגין החובות שנצברו עלה כי, קיימים חיובים שחל עליהם חוק ההתיישנות עוד עלה כי לעיתים הרשות גבתה וגובה מהציבור חובות שהתיישנו זה מכבר.

 הנושא מקבל משנה תוקף נוכח הצעתה של השרה איילת שקד לעניין תזכיר החוק שהופץ השבוע ולפיו רשויות ממשלתיות ומקומיות (המדובר בחובות בכלל ולא רק למקרה המפורט) לא יוכלו לגבות חובות מאזרחים, אם חלפו שלוש שנים מאז שהחוב הפך לחלוט.

שלוש שנים הוא בהחלט זמן סביר  לרשויות ממשלתיות ומקומיות לפעול ולגבות את החובות. 

עם הגשת הצעת החוק אמרה שקד כי "תזכיר החוק שהפצתי היום ממשיך את המגמה שלי להתיר קשיים ביורוקרטיים מיותרים ולהקל על האזרח ככל הניתן, בלי לפגוע באינטרס הציבורי. אין סיבה שרשות ממשלתית או מקומית תשהה את גביית חובותיה לתקופה כה ארוכה. דבר שכזה מבזבז כספי ציבור לשווא וגורם לעוגמת-נפש לאזרחים שכעבור תקופה כה ארוכה נדרשים להיזכר בחוב ישן. התיקון ימנע את העוול ויטיב הן עם האזרח והן עם המדינה".  

אכן זו הייתה הרגשתי  אוזלת ידו של האזרח מול מערכת משומנת ש"לוקחת את הזמן" ומפעילה הליכי גבייה כנגד האזרח לעיתים אף בכפל ובנוסף רק אם תגלה הרשות רצון טוב ותתרצה להתפשר על סכומים כאלה או אחרים תחתום על הסדר מול האזרח.

לדברי שקד, מלבד ההטבה עם האזרח, קיצור תקופת ההתיישנות מיטיב גם עם האינטרס הציבורי, ויביא לכך שרשויות ימהרו לגבות את החובות הציבוריים באופן מהיר יותר. 

עוד בשנת 2005 בית המשפט העליון נדרש לסוגיה וקבע כי חובות שהתיישנו לא ניתן לגבותם. 

" ……נישום אשר הרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מינהלי רשאי להתגונן בטענה שחוב המס התיישן. טענת התיישנות זו נותרת טענת הגנה, הגם שאופן השמעתה הוא על דרך יזימת הליך – כיום, עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. על כן אין לקבל את גישתו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את טענת ההתיישנות של המבקש בשל כך שסבר שהעלאתה במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי נוטלת ממנה את אופייה כטענת הגנה….. המשיבה אינה רשאית לחייב את המבקש בהפרש החיוב בארנונה באשר לתקופה הקודמת לתקופת ההתיישנות….." 

הסוגייה מקבלת מספר "חיזוקים" גם מחוק החוזים  המטיל חובה לקיים חוזה בתום לב. 

סעיף 61(ב) לחוק זה קובע כי הוראות סעיף 39 אינן מוגבלות לחוזים בלבד:

אכן לדעתי  יש לתת מקום לחובת תום הלב המוגברת החלה על רשות. בית המשפט הכיר בכך שחובת ההגינות במשפט המינהלי מטילה חובה ברמה גבוהה ואין זו הגינות מינימלית אלא הגינות המוטלת על מי שמופקד להגשים את האינטרס של הכלל.

"עקרון זה מחייב מעבר לזה, בהיותו ביטוי של כלל ההתנהגות האוניברסלי, הנדרש בין אדם לחברו, וכן בין אדם לרשות, אשר-על-כן הוא חל גם במשפט הציבורי…".

אני ממליצה לאזרח כמובן לא להזניח חובות מול רשויות ממשלתיות ו/ או רשויות מקומיות יחד עם זאת ההגיון מורה שככל וקיימים חובות שהתיישנו ויודגש כי החובה חלה עלינו לבדוק ולברר מועד היווצרות החובות גם על  הרשות החובה להידרש לסוגיה ולהפחית אחר כבוד את החובות שהתיישנו ממילא.